Bava Kamma 221

Kapitel 221

א דמינח ניחא לה בכל דהו כריש לקיש דאמר ר"ל טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו:

1 daß sie mit jedem zufrieden wäre, denn so sagte Reš Laqiš: lieber zu zweien sitzen als verwitwet sein.

ב נתן את הכסף ליהויריב וכו': תנו רבנן נתן אשם ליהויריב וכסף לידעיה יחזיר כסף אצל אשם דברי רבי יהודה וחכמים אומרים יחזיר אשם אצל כסף

2 WENN ER DAS GELD JEHOJARIB &C. GEGEBEN HAT. Die Rabbanan lehrten: Wenn er das Schuldopfer Jehojarib und das Geld Jeda͑ja gegeben hat, so gelangt das Geld zum Schuldopfer– so R. Jehuda; die Weisen sagen, das Schuldopfer gelange zum Gelde. –

ג היכי דמי אילימא דיהיב ליה אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב וכסף לידעיה במשמרתו דידעיה זה זכה בשלו וזה זכה בשלו

3 In welchem Falle: wollte man sagen, wenn er das Schuldopfer Jehojarib während ihrer Dienstzeit und das Geld Jeda͑ja während ihrer Dienstzeit gegeben hat, so hat doch die eine das eine und die andere das andere erworben!?

ד אמר רבא הכא במאי עסקינן דיהיב אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב וכסף לידעיה במשמרתו דיהויריב ר' יהודה סבר כיון דלאו משמרת דידעיה היא לידעיה קנסינן ליה הלכך יחזיר כסף אצל אשם ורבנן סברי שלא כדין הוא עבוד בני יהויריב דקיבלו אשם מקמי כסף הלכך לדידהו קנסינן להו ויחזור אשם אצל כסף

4 Raba erwiderte: Hier handelt es sich um den Fall, wenn er das Schuldopfer Jehojarib während der Dienstzeit Jehojaribs und das Geld Jeda͑ja während der Dienstzeit Jehojaribs gegeben hat. R. Jehuda ist der Ansicht, daß man Jeda͑ja, da es nicht ihre Dienstzeit war, maßregele, und das Geld gelange zum Schuldopfer; die Rabbanan aber sind der Ansicht, Jehojarib habe mit der Annahme des Schuldopfers vor dem Geldersatze rechtswidrig verfahren, daher maßregle man sie, und das Schuldopfer gelange zum Gelde.

ה תניא אמר רבי לדברי רבי יהודה אם קדמו בני יהויריב והקריבו את האשם יחזור ויביא אשם אחר ויקריבוהו בני ידעיה וזכו הללו במה שבידן

5 Es wird gelehrt: Rabbi sagte: Nach der Ansicht R. Jehudas muß er, wenn Jehojarib zuvorgekommen ist und das Schuldopfer dargebracht hat, ein anderes Schuldopfer bringen, und Jeda͑ja bringe es dar, während jene das erwirbt, was sich in ihrem Besitze befindet. –

ו אמרי למאי חזי אשם פסול הוא אמר רבא לעורו

6 Ich will dir sagen, wofür ist es denn zu gebrauchen, es ist ja ein untaugliches Schuldopfer!? Raba erwiderte: Der Haut wegen.

ז תניא אמר רבי לדברי רבי יהודה אם קיים אשם יחזיר אשם אצל כסף

7 Es wird gelehrt: Rabbi sagte: Nach der Ansicht R. Jehudas muß, wenn das Schuldopfer noch vorhanden ist, das Schuldopfer zum Gelde gelangen. –

ח והא רבי יהודה יחזיר כסף אצל אשם אית ליה הכא במאי עסקינן כגון דנפק משמרתו דיהויריב ולא תבעו והא קמ"ל דאחולי אחילו גבייהו

8 R. Jehuda ist ja aber der Ansicht, das Geld gelange zum Schuldopfer!? – Er spricht von dem Falle, wenn Jehojarib abgetreten und es nicht reklamiert hat; er lehrt damit, daß sie damit darauf verzichtet habe.

ט תניא אידך אמר רבי לדברי רבי יהודה אם קיים אשם יחזור כסף אצל אשם פשיטא הכי אית ליה

9 Ein Anderes lehrt: Rabbi sagte: Nach der Ansicht R. Jehudas muß, wenn das Schuldopfer noch vorhanden ist, das Geld zum Schuldopfer gelangen. – Selbstverständlich, er ist ja dieser Ansicht!? –

י הכא במאי עסקינן כגון דנפיק משמרתם דהני ודהני ולא תבעו מהו דתימא אחולי גבי הדדי קמ"ל דאמרינן כיון דלא תבעי להדרו ברישא:

10 Er spricht von dem Falle, wenn beide abgetreten sind und es nicht reklamiert haben; man könnte glauben, sie haben damit gegen einander verzichtet, so lehrt er uns, daß es zurück zur ersten gelange.

יא שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו [וכו']: מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא (במדבר ה, ח) האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו מכלל דכסף ברישא

11 WER NÄMLICH SEINEN RAUB ABLIEFERT BEVOR ER SEIN SCHULDOPFER GEBRACHT &c. Woher dies? Raba erwiderte: Die Schrift sagt:abgesehen vom Sühnewidder, demnach muß er den Geldersatz vorher leisten.

יב אמר ההוא מרבנן לרבא אלא מעתה (במדבר כח, כג) מלבד עולת הבקר הכי נמי מכלל דמוספין ברישא

12 Einer von den Jüngern sprach zu Raba: Es heißt ja auch:außer dem Morgen-Brandopfer, demnach wäre auch hieraus zu entnehmen, die Zusatzopfer seien zuerst darzubringen,

יג והתניא מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר תלמוד לומר (ויקרא ו, ה) וערך עליה העולה ואמר רבא העולה עולה ראשונה

13 und dem widersprechend wird gelehrt: Woher, daß nichts vor dem beständigen Morgenopfer [dargebracht werden] darf? Es heißt:er schichte darauf das Brandopfer, und Raba erklärte: das Brandopfer, das erste Brandopfer!?

יד אמר ליה אנא (במדבר ה, ח) מאשר יכפר בו נפקא ליה ועדיין לא כיפר:

14 Dieser erwiderte: Ich entnehme es aus [den Worten:]durch das er Sühne erhält, und dieser hat noch keine Sühne erhalten.

טו נתן לו את הקרן וכו': ת"ר מנין שאם הביא מעילתו ולא הביא אשמו אשמו ולא הביא מעילתו שלא יצא

15 HAT ER NUR DEN STAMMBETRAG &C. ERSTATTET. Die Rabbanan lehrten: Woher, daß er, wenn er nur das Veruntreute und nicht das Schuldopfer oder nur das Schuldopfer und nicht das Veruntreute gebracht hat, seiner Pflicht nicht genügt habe?

טז תלמוד לומר (ויקרא ה, טז) באיל האשם ונסלח לו

16 Es heißt:durch den Schuldopfer-Widder, und es soll ihm vergeben werden.

יז ומנין שאם הביא אשמו עד שלא הביא מעילתו שלא יצא תלמוד לומר באיל האשם האשם בכבר

17 Woher ferner, daß er, wenn er sein Schuldopfer bringt, bevor er das Veruntreute erstattet hat, seiner Pflicht nicht genüge? Es heißt: durch den Schuldopfer-Widder, das also bereits dargebracht wurde.

יח יכול כשם שאיל ואשם מעכבים כך חומש מעכב תלמוד לומר באיל האשם ונסלח לו איל ואשם מעכבים בהקדש ואין חומש מעכב

18 Man könnte nun glauben, wie [die Sühne] vom Widder und der Schuld abhängig ist, ebenso sei sie auch vom Fünftel abhängig, so heißt es: durch den Schuldopfer-Widder, und es soll ihm vergeben werden; beim Heiligen ist sie nur vom Widder und der Schuld abhängig, nicht aber vom Fünftel.

יט וילמד הקדש מהדיוט והדיוט מהקדש

19 Man folgere hinsichtlich des Heiligen vom Profanen und hinsichtlich des Profanen vom Heiligen.

כ הקדש מהדיוט מה אשם דהתם קרן אף אשם דהכא קרן והדיוט מהקדש מה הקדש אין חומש מעכב אף הדיוט נמי אין חומש מעכב:

20 Hinsichtlich des Heiligen vom Profanen: wie bei diesem unter ‘Schuld’ der Stammbetrag zu verstehen ist, ebenso ist auch bei jenem unter ‘Schuld’ der Stammbetrag zu verstehen; und hinsichtlich des Profanen vom Heiligen: wie beim Heiligen [die Sühne] nicht vom Fünftel abhängig ist, ebenso ist sie auch beim Profanen nicht vom Fünftel abhängig.

כא <big>הדרן עלך הגוזל עצים</big>

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel